דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

יורם אהרוני | אתלטיקה | 04/09/2023

אלופי עולם, אלופים אולימפיים ושיאני עולם והישגיהם באליפות אירופה לנוער חלק ד' - ריצות משוכות נשים

פמקה בול

(בתמונה: פמקה בול בת ה-19, באליפות העולם בשנת 2019)

ריצת 80 מ' משוכות נכללה בתוכנית האולימפית לנשים בשנים 1968-1932.  בשנת 1969 החלו הנשים להתחרות באליפויות בריצת 100 מ' משוכות במקום בריצת 80 מ' משוכות. השינוי היה לא רק בהוספת 20 מ' לריצה אלא במספר היבטים נוספים: הוספת עוד שתי משוכות (10 במקום 8), הגדלת המרחק בין המשוכות מ-8.00 ל-8.50 מ' והגבהת המשוכות מ-76 ל-84 ס"מ. גם בתחרויות קרב-רב החליפה ריצת 100 מ' משוכות את ריצת 80 מ' משוכות.  באליפויות אירופה לנוער נערכו תחרויות ב-80 מ' משוכות בשנים 1964, 1966 ו-1968 והחל מ-1970 נערכת ריצת 100 מ' משוכות עם גבהי משוכות ומרחקים בין המשוכות כמו אצל הבוגרות.
ריצת 400 מ' משוכות נכנסה לתוכנית האולימפית לנשים במשחקי לוס אנג'לס 1984. באליפות אירופה לנוער היא מתקיימת החל מהאליפות שהתקיימה ב-1981.

אתלטיות מאירופה שהצטיינו בריצות 80 ו-100 מ' משוכות


אלופות אולימפיות מאירופה ב-80/100 מ' משוכות החל מ-1964: קרין בלצר מגרמניה ב-1964 (היא הייתה ממזרח גרמניה אך ב-1964 הופיעה גרמניה במשלחת מאוחדת של המזרח והמערב), אנלי ארהרדט ממזרח גרמניה ב-1972, יוהאנה קלר-שאלר ממזרח גרמניה ב-1976, ורה קומיסובה מברה"מ ב-1980, יורדנקה דונקובה מבולגריה ב-1988, פרסקייבי (וולה) פטולידו מיוון ב-1992 ולודמילה אנקוויסט משוודיה ב-1996.  באליפות העולם ניצחו האתלטיות מאירופה: בטינה יאהן ממזרח גרמניה ב-1983, גינקה זגרוצבה מבולגריה ב-1987 ולודמילה נרוז'ילנקו מברה"מ ב-1991 שהפכה בהמשך להיות לודמילה אנקוויסט משוודיה שניצחה באליפות 1997. שיאניות עולם ב-80 מ' משוכות מאירופה בין 1964 ל-1968: בשנת 1960 נקבע לראשונה הישג של 10.5 ש' על ידי הרצה גיזלה ברקמאייר ממזרח גרמניה. ב-1964 השוו שיא זה קרין בלצר, אירינה פרס מברה"מ ודרגה סטמצ'יץ' מיוגוסלביה. ב-1965 קבעה אירינה פרס 10.4 ואחר כך גם 10.3. ב-1968 השוותה ורה קורסקובה מברה"מ את השיא  ואחר כך קבעה את השיא האחרון שאושר במקצוע זה – 10.2 שניות. שיאניות מאירופה ב-100 מ' משוכות: קרין בלצר – 13.3, 13.0 ו-12.9 ב-1969, תרזה סוקנייביץ' מפולין – 13.0 ב-1969, באותה תחרות בה קבעה בלצר הישג זהה (ההישג של בלצר נקבע במקצה מספר 2 של המוקדמות בתחרות לזכרו של הרץ יאנוש קוסוצ'ינסקי וההישג של סוקנייביץ' נקבע במקצה המוקדם מספר 3 באותה התחרות). ב-1970 קבעה סוקנייביץ' 12.8, כעבור חודש קבעה בלצר 12.7, הישג אותו השוותה סוקנייביץ' עוד באותה השנה  וב-1971 קבעה בלצר 12.6 ש'. ב-1972 קבעה אנלי ארהרדט 12.5 וב-1973 היא קבעה את השיא האחרון שאושר במדידה ידנית – 12.3 ש'.  החל מ-1977 מוכרים בריצות הקצרות שיאי עולם רק במדידה אוטומטית, בדיוק של מאיות השנייה והשיא הראשון שאושר היה הישגה של ארהרדט בגמר האולימפי במינכן 1972 – 12.59 ש'. במשחקי מינכן 1972, אסתר שחמורוב מישראל סיימה רביעית במקצה המוקדם מספר 1 בתוצאה 13.17 ש' (ארהרדט הייתה ראשונה במקצה עם 12.70 ש', כמובן השיא האולימפי הראשון במקצוע...). 4 הראשונות מכל אחד מארבעת המקצים עלו לחצי הגמר. זמנה של שחמורוב היה השביעי בטיבו. שחמורוב לא התייצבה לחצי הגמר, ממנו עלו 4 הראשונות מכל אחד משני המקצים לגמר. חצי הגמר נערך שלושה ימים אחרי שלב המוקדמות בשל הפסקת המשחקים עקב רצח חברי משלחת ישראל. במקצה מספר 2 בחצי הגמר בו הייתה אמורה שחמורוב לרוץ ניצחה ארהרדט  עם 12.73 והרצות במקומות השלישי והרביעי  שעלו לגמר קבעו זמן של 13.24 ש'. שיאה של ארהרדט נשבר ב-1978 על ידי הרצה מפולין גרזינה רפשצ'ין מפולין – 12.48 ש', שקבעה גם 12.36 ב-1980. בין השנים 1988-1986 שיפרה הרצה מבולגריה יורדנקה דונקובה 4 פעמים את השיא והביאה אותו עד 12.21. ב-1987 החזיקה בשיא גינקה זגורצ'בה שקבעה 12.25 ש'.

אתלטיות מאירופה שהצטיינו בריצת 400 מ' משוכות


אלופות אולימפיות מאירופה ב-400 מ' משוכות: סאלי גאנל מבריטניה ב-1992 ואירינה פריבלובה מרוסיה ב-2000. נטליה אנטיוך מרוסיה סיימה במקום הראשון בלונדון 2012. עשר שנים מאוחר יותר נשלל ממנה התואר האולימפי בשל עבירה על חוקי הסימום.
אלופות עולם מאירופה: ברבל ברושצ'ט ממזרח גרמניה באליפות המיוחדת שנערכה ב-1980, יקטרינה פסנקו מברה"מ ב-1983, זבינה בוש ממזרח גרמניה ב-1987, טטיאנה לדובסקייה ב-1991, סאלי גאנל ב-1993, יוליה פשונקינה  מרוסיה ב-2005, סוזנה היינובה מצ'כיה ב-2013 וב-2015 ופמקה בול מהולנד ב-2023. שיאניות  עולם מאירופה: כריסטיה קספרצ'יק מפולין – 56.51 ב-1974 ו-55.44 ב-1978,  טטיאנה סטורוצ'בה מברה"מ -  55.74 ב-1974, קרין רוסלי ממזרח גרמניה – 55.63 ב-1977 ו-54.28 ב-1980,  טטיאנה זלנצ'ובה מברה"מ – 55.31 ו-54.87 ב-1978, מרינה מקייבה  מברה"מ – 54.78 ב-1979, אנה אמברז'ינה מברה"מ – 54.02 ב-1983, מרגריטה פונומרייבה מברה"מ – 53.58 ב-1984, זבינה בוש – 53.55 ב-1985, מרינה סטפנובה מברה"מ – 53.32 ו -52.94 ב-1986, סאלי גאנל – 52.74 ב-1993 ויוליה פשונקינה – 52.34 ב-2003.


הישגים בגיל הנוער והתקדמות  של חלק מהמשוכניות המצטיינות


100 מ' משוכות
אנלי ארהרדט (נולדה ב-1950). שם משפחה מקורי: יאהנס. ניצחה באליפות אירופה לנוער ב-1968 בריצת 80 מ' משוכות – 11.1 שניות. ב-1970 קבעה 12.9 ב-100 מ' משוכות במדידה ידנית וב-1971 12.96 במדידה אוטומטית. הישגה בגמר האולימפי במינכן 1972, 12.59 ש', שאושר בדיעבד כשיא הרשמי הראשון במדידה אוטומטית, היה הישגה הטוב בקריירה. פרשה מפעילות אחרי עונת 1976. 


גרזינה רבשצ'ין (נולדה ב-1952). אלופת אירופה לנוער ב-1970 (14.06). השתתפה כבר באליפות אירופה לנוער ב-1968 בריצת 80 מ' משוכות  וסיימה שישית ב-80 מ' משוכות – 11.6. נולדה באותה שנה כמו אסתר רוט-שחמורוב ועשתה כמוה את המעבר מ-80 מ' משוכות ל-100 מ' משוכות. הישגה הטוב של שחמורוב ב-80 מ' משוכות ב-1968 (גיל 16) היה 10.8 והוא טוב מההישגים של המנצחות בריצת 80 מ' משוכות באליפויות אירופה לנוער שהיו 11.2 ב-1964 ו-11.1 ב-1966 וב-1968. ב-1970 קבעה שחמורוב הישג דומה לזה של רפשצ'ין ב-100 מ' משוכות (בגיל 18) – 14.0 ש'. שחמורוב עסקה במקביל גם בקרב-5 והישגה הטוב בקפיצה לרוחק היה 6.14 ב-1971 (בגיל 19). במוקדמות 100 מ' משוכות במינכן 1972 ניצחה רבשצ'ין במקצה מספר 3 אך בתוצאה טובה פחות מזו של שחמורוב שסיימה כאמור רביעית במקצה מספר 1. זמנה של רבשצ'ין במוקדמות היה 13.29 לעומת 13.17 של שחמורוב. בחצי הגמר  סיימה רבשצ'ין רביעית עם 13.24 באותו מקצה בו הייתה אמורה לרוץ שחמורוב. בגמר היא סיימה שמינית – 13.44. ההתקדמות הגדולה של רבשצ'ין החלה ב-1975. בשנה זו היא שיפרה את שיאה האישי מ-13.24 ל-13.00 וב-1976 היא קבעה 12.69. במשחקי מונטריאול זמניה היו טובים רק במעט מאלה של רוט-שחמורוב. במוקדמות היא קבעה  13.09 ורוט-שחמורוב קבעה זמן טוב יותר – 13.06. בחצי הגמר סיימה רוט-שחמורוב רביעית במקצה מספר 1 (13.04) בעוד רבשצ'ין קבעה 13.02 במקצה מספר 2. בשל הפרעה של רצה אחת לרצה אחרת הוחלט לחזור על מקצה מספר 2 (ללא הרצה המפריעה) ובריצה החוזרת קבעה רבשצ'ין 13.35. בגמר סיימה רבשצ'ין חמישית (12.96) ורוט-שחמורוב סיימה במקום השישי – (13.04). זמן קצר אחרי המשחקים קבעה רוט-שחמורוב בתחרות בברלין הישג של 12.93 שניות – הישגה הטוב בקריירה. שיאיה האישיים של רבשצ'ין: 100 מ' -11.58 ב-1980 (שחמורוב – 11.45 ב-1972), 100 מ' משוכות – 12.36 ב-1980. קפיצה לרוחק – 5.76 ב-1971. בריצה בה שברה רבשצ'ין את שיאה של ארהרדט (12.59) בתחרות בעיר       Fürth במערב גרמניה,  היא קבעה 12.48 ש'. אסתר רוט סיימה במקום השלישי באותה הריצה -  13.23 ש'.


יוהאנה קלר-שאלר  (נולדה ב-1952). לא השתתפה באליפות אירופה לנוער ב-1970. מזרח גרמניה שיגרה לאליפות זו שתי רצות שקבעו זמנים של 14.11 ו-14.52 ש'. לא נבחרה  לייצג את מזרח גרמניה במשחקי מינכן 1972 או באליפויות אירופה בשנים 1971 ו-1974, אך מאחר שלמזרח גרמניה היו 3 נציגות בגמר האולימפי במינכן (ארהרדט 12.59, בלצר 12.90 ואנרוז קרומפהולץ 13.27) ברור שהתחרות לייצג את המדינה באירועים בין לאומיים הייתה קשה.  ב-1973 קבעה יוהאנה שאלר הישג של 13.0 ש' (דורגה חמישית בעולם בשנה זו, בגיל 21) וב-1974 הישגה הטוב בעונה היה 13.2 ש' והיא דורגה במקום ה-12 בעולם.  ב-1975 היא לא הצליחה לרדת מ-13.50 ולכן  ניצחונה במשחקים האולימפיים 1976 בהישג של 12.77 ש' התקבל כהפתעה גדולה למרות שלפני המשחקים היא קבעה שיא אישי של 12.99 ש'. היא נחשבה לפני המשחקים כפחות טובה משלושת נציגות מזרח גרמניה (האחרות היו גודרון ברנד שסיימה רביעית בגמר בזמן 12.82 וארהרדט שלא העפילה לגמר אחרי שסיימה  חמישית במקצה החוזר של מקצה מספר 2 של חצי הגמר למרות שבריצה הראשונה של מקצה זה היא סיימה במקום השלישי).
קלר-שאלר ניצחה גם באליפות אירופה 1978, אחרי שנאלצה לרוץ פעמיים את מקצה הגמר. בריצה המקורית קבעה קלר-שאלר שיא אישי – 12.62 ש וסיימה ראשונה אך הוחלט לקיים ריצה חוזרת מאחר שגרזינה רפשצ'ין מעדה והפריעה לרצה מברה"מ נינה מרגולינה. בריצה החוזרת, ללא רפשצ'ין שנפסלה, ניצחה שוב קלר-שאלר בתוצאה 12.62 ש'. במשחקי מוסקבה 1980 הופתעה קלר-שאלר (12.56) על ידי הרצה מברה"מ  ורה קומיסובה (12.56).  באותה עונה, עונתה האחרונה בקריירה, היא קבעה את שיאה האישי – 12.56 ש'. 


גינקה זגורצבה (נולדה ב-1958). סיימה חמישית ואחרונה במקצה מוקדם באליפות אירופה לנוער ב-1975 (14.71). התקדמות כנערה ב-100 מ' משוכות: 1974 (גיל 16) – 14.4; 1975 – 13.9; 1976 – 14.01; 1977 (גיל 19) – 13.90.  המשך התקדמות: 1978 – 13.39; 1979 – 13.22;  שיפור גדול בשיא האישי  ב-1982 (בגיל 24) – 12.84. באותה עונה היא סיימה שמינית באליפות אירופה. ב-1983 היא סיימה שלישית באליפות העולם. עונתה הטובה ביותר הייתה ב-1987 כשניצחה באליפות העולם (12.34, יורדנקה דונקובה סיימה רביעית) וקבעה את שיא העולם (12.25)  בתחרות  ביוון שבה לא השתתפה יורדנקה דונקובה.  


יורדנקה דונקובה (נולדה ב-1961). סיימה במקום השמיני באליפות אירופה לנוער בשנת 1979  (13.97, במוקדמות היא קבעה 13.74).  התקדמות ב-100 מ' משוכות כנערה: 1977 (גיל 16) – 14.84; 1978 – 13.91; 1979 – 13.57, 1980 (גיל 19) – 13.24. ההתקדמות הגדולה החלה  ב-1982 כאשר קבעה הישג של 12.44 ש' וסיימה שנייה באליפות אירופה (12.54) אחרי  לוסיאנה קאלק מפולין שקבעה 12.45. את ארבעת שיאי העולם שלה היא קבעה בשנים 1988-1986. ארבעה ימים לפני שקבעה את שיאה הראשון, 12.35 ש' ב-17.8.1986 בתחרות בקלן שבמערב גרמניה,  היא קבעה בסופיה הישג של 12.36 ש' שהיה שווה לשיא העולם של רבשצ'ין מ-1980 אבל הישג זה לא אושר כשווה לשיא העולם מאחר שבקבוק דגימת השתן שנלקחה לצורך בדיקת סימום, נשבר בדרך למעבדה. שיאה האחרון, 12.21 ש', נקבע ב-1988 ונשבר רק בשנת 2016. כאשר הייתה בת 5 איבדה בתאונה אצבעות בכף ידה. לאן "נעלמה" מנצחת אליפות אירופה לנוער בשנת 1979, לנה ספוף מפינלנד (נולדה כמו דונקובה ב-1961) שקבעה הישג של 13.24 שניות באליפות? היא הייתה פעילה עוד מספר עונות אך לא שיפרה את שיאה האישי. היא למדה ארכיאולוגיה ובשנת 1989 פרסמה ספר על חפירות שעשתה בעיר הולדתה Vaasa, עיר במערב פינלנד שנחרבה בשריפה ב-1852 והוקמה מחדש במרחק של כ-7 ק"מ מהאתר המקורי של העיר.


לודמילה נרוז'ילנקו-אנקוויסט (נולדה ב-1964). לא ידועות תוצאות מגיל הנוער. בשנת 1982 (בגיל 18) ילדה את בתה  נטשה. תוצאה ידועה ראשונה ב-100 מ' משוכות מ-1984 (גיל 20) – 13.9. ירדה לראשונה מ-13 שניות ב-1987 (גיל 23) – 12.98. שיאים אישיים: 100 מ' – 11.04 (1992), 200 מ' – 23.03 (1988), 100 מ' משוכות – 12.26 (1992). ניצחה באליפות העולם 1991 כנציגת ברה"מ עם שם המשפחה של בעלה הראשון – נרוז'ילנקו (שם משפחתה המקורי – לאונובה) ובאליפות העולם 1997 ובמשחקי אטלנטה 1996 כנציגת שוודיה עם שם המשפחה של בעלה השני – אנקוויסט. הושעתה על עבירת סימום ב-1993 אך עונש ההשעיה שלה קוצר והיא חזרה להתחרות ב-1995. ב-1999 היא אובחנה כחולה  בסרטן השד ואחרי ניתוח היא הפסיקה את מחזור הטיפולים הכימותרפיים כדי שתוכל להשתתף באליפות העולם 1999, שם סיימה שלישית, בגיל 35. אחרי פרישתה מאתלטיקה היא רצתה לנסות את כוחה בספורט החורף ולהשתתף במשחקים האולימפיים בשנת 2002 בתחרות עגלות קרח לזוגות נשים. בשנת 2001 היא נכשלה בעבירת סימום בפעם השנייה ובכך תמה הקריירה הספורטיבית שלה.


פרסקייבי (וולה) פטולידו (נולדה ב-1965). החלה את דרכה באתלטיקה כקופצת לרוחק ורק בגיל 22 החלה להתרכז בריצות ל-100 מ' ו-100 מ' משוכות. אחרי ניצחונה המפתיע בריצת 100 מ' משוכות במשחקי ברצלונה 1992 היא חזרה לעסוק בקפיצה לרוחק. בברצלונה 1992 היא הלכה והשתפרה משלב לשלב: מוקדמות: 13.14 (רביעית במקצה מספר 5), רבע גמר – 13.05 (שלישית במקצה מספר 2), חצי גמר  - 12.88 (שלישית במקצה מספר 3, 12.88) ובגמר היא התעלתה עם 12.64. בגמר הובילה בבטחה גייל דברס מארה"ב אבל היא נתקלה במשוכה האחרונה ונפלה. אלופת העולם נרוז'ילנקו, נפצעה ולא התייצבה למקצה חצי הגמר שלה. פטולידו המשיכה לעסוק באתלטיקה עד גיל 39 ושימשה כמחליפה לשם כבוד ברביעיית השליחים 4X100 מ' במשחקי אתונה 2004 כדי שתוכל לרשום השתתפות סמלית חמישית במשחקים האולימפיים.  במשחקי סיאול  1988 היא רצה במוקדמות 100 מ' (11.85), במשחקי אטלנטה היא סיימה במקום העשירי בקפיצה לרוחק (6.58 במוקדמות, 6.37 בגמר), בסידני 2000 היא רצה 100 מ' במוקדמות (11.65)  והייתה המזנקת של רביעיית יוון ב-4X100 מ' במוקדמות (מקום שני במקצה מספר 2, 43.46 ש') ובחצי הגמר (מקום שביעי במקצה מספר 1, 43.53). שיאים אישיים: 100 מ' – 11.27 (1990), 100 מ' משוכות – 12.64 (1992), קפיצה לרוחק – 6.93 (1999).


400 מ' משוכות
זבינה בוש (נולדה ב-1962). התחילה לרוץ 400 מ' משוכות בגיל 23. לפני כן התרכזה ב-400 מ'. התקדמות ב-400 מ'  כנערה: 1978 (גיל 16) – 1:02.4; 1979 – 53.97; 1980 – 51.0; 1981 (גיל 19) – 52.03. שיאים אישיים: 200 מ' – 22.83 (1983), 400 מ' – 49.24 (1984), 400 מ' משוכות – 53.24 (1987).


טטיאנה לדובסקייה (נולדה ב-1965). לא ידועים הישגים בגיל הנוער. בשנת 1975, בגיל 22, רצה 400 מ' משוכות ב-56.92 וב-1988 התקדמה  ל- 53.18 ש'.  שיאים אישיים: 400 מ' – 50.4 (1988), 400 מ' משוכות – 53.11 (1991).

סאלי גאנל (נולדה ב-1966).  באליפות אירופה לנוער ב-1983, בגיל 17, היא השתתפה בריצת 100 מ' משוכות (14.01 במוקדמות, 13.92 בחצי הגמר) וגם  בקרב-7 (מקום 13, 5395 נק': 13.80, 1.60, 9.49, 24.67/ 5.74, 29.48, 2:18.95). בגיל 22 עברה להתחרות ב-400 מ' משוכות.  התקדמות ב-100 מ' משוכות כנערה: 1982 (גיל 16) – 15.0; 1983 – 13.71; 1984 – 13.30; 1985 (גיל 19) – 13.48. שיאים אישיים: 200 מ' – 23.69 (1988) 400 מ' – 51.45 (1996),  100 מ' משוכות – 12.82 (1988), 400 מ' משוכות – 52.74 (1993). הישגה הטוב בקריירה נקבע באליפות העולם 1993 בשטוטגרט שם קבעה שיא עולם 52.74 ש' (בגיל 27).  פרשה מפעילות אחרי עונת 1997. 


אירינה פריבלובה (נולדה ב-1968). חמישית ואחרונה במקצה מוקדם בריצת 100 מ' באליפות אירופה לנוער  1985 (בגיל 17) – 12.14 ש'. שביעית במקצה חצי הגמר בריצת 100 מ' אליפות העולם לנוער ב-1986 – 12.17 (התחרתה בשם סרגייבה, שם משפחתו של בעלה הראשון). החמיצה את משחקי סיאול 1988 בשל לידת בנה הבכור. התקדמות כנערה בריצות ל-100 ול-200 מ': 1982 (גיל 14) – 11.9; 1983 – 11.7; 1984 – 11.79; 1985 – 11.59, 24.54; 1986 – 11.52, 24.10; 1987  (גיל 19) – 11.4, 23.3.  לפני שעסקה באתלטיקה עסקה בהחלקה מהירה על קרח.  בגיל 16 קבעה בקפיצה לרוחק הישג של 6.45 מ'.  ב-1993, בגיל 25, רצה לראשונה 400 מ' וקבעה כבר בתחרות השנייה שלה במקצוע הישג של 49.89 ש'. עברה ל-400 מ' משוכות רק בשנת 2000 (בגיל 32). שיאים אישיים: 50 מ' באולם – 5.96 (1995, שיא עולם רשמי עד היום), 60 מ' באולם – 6.92 (קבעה את ההישג פעמיים: ב-1993 וב-1995, שיא עולם רשמי עד היום), 100 מ' – 10.77 (1994), 200 מ' – 21.87 (1995), 400 מ' – 49.89 (1993), 100 מ' משוכות – 13.56  (2000), 400 מ' משוכות – 53.02 (2000), 800 מ' – 2:09.40 (2003, בגיל 35) ,קפיצה לרוחק – 6.48 (1985), קפיצה לגובה – 1.72 (1982), קפיצה משולשת – 13.72 (1989).


יוליה פשונקינה (נולדה ב-1978). שם משפחה מקורי – נוסובה. שישית באליפות אירופה לנוער ב-1997 ב-400 מ' משוכות – 1:00.01 ד' (58.83 במוקדמות). השתתפה גם באליפות העולם לנוער ב-1996 אך לא סיימה את ריצתה במקצה המוקדם. התקדמות ב-400 מ' משוכות כנערה: 1993 (גיל 15) – 1:03.47; 1994 – 1:00.86; 1995 – 1:00.30;  1996 – 57.04; 1997 (גיל 19) – 57.53 ש'. שיא אישי – 52.34 (2003, התוצאה הזו הייתה שיא עולם מ-2013 ועד 2019).


סוזנה היינובה (נולדה ב-1986). ניצחה באליפות אירופה לנוער בשנת 2005 בריצת 400 מ' משוכות (55.89). שנתיים קודם לכן, בגיל 17, היא דורגה שלישית באליפות אירופה לנוער (58.30 ש'). בשנת 2003 ניצחה באליפות העולם עד גיל 18 בריצת 400 מ' משוכות – 57.54 ש'.  ב-2002 (בגיל 16) סיימה חמישית באליפות העולם עד גיל 20 – 58.42 ש' וב- 2004 סיימה שנייה באליפות העולם עד גיל 20 – 57.44 ש'. התקדמות כנערה ב-400 מ' משוכות: 2002 – 58.42; 2003 – 57.54; 2004 – 57.44; 2005 (גיל 19) – 55.89. שיאים אישיים: 200 מ' – 23.65 (2013),  400 מ' – 51.90 (2013),  100 מ' משוכות – 13.36 (2011), 400 מ' משוכות – 52.83 (2013).  בגיל 17 צברה 5748 נק' בקרב-7 לקדטיות (משוכות 76 ס"מ – 13.77, גובה – 1.67, ברזל 3 ק"ג – 13.02, 200 מ' – 25.05/ רוחק – 5.61, כידון 500 גרם – 38.74, 800 מ' – 2:12.21).


פמקה בול (נולדה בשנת 2000). אלופת אירופה לנוער ב-2019 ב-400 מ' משוכות -  56.25. כנערה התרכזה בריצת 400 מ'. התקדמות בריצת 400 מ': 2015 (גיל 15) – 56.14; 2016 – 54.95; 2017 – 54.39; 2018 – 54.33; 2019 (גיל 19) – 52.98. החלה לרוץ 400 מ' משוכות רק בשנתה האחרונה בנוער (2019) והישגה הטוב בעונה היה 55.32 ש'. הישגה זה מדרג אותה במקום ה-15 בכל הזמנים לנערות עד גיל 20 (שיא העולם לנערות – סידני מקלוכלין מארה"ב – 52.75 ש' ב-2018) וההישג השני בכל הזמנים לרצה מאירופה (שיא אירופה לנעורות עד גיל 20 – איונלה טירלאה מרומניה – 55.26 ש' ב-1995). שיאים אישיים: 200 מ' – 22.88 (2023), 400 מ' – 49.44 (2022), 400 מ' משוכות – 51.45 (2023).

סיבות אפשריות לכך שרוב המשוכניות המצטיינות לא מופיעות ברשימת המנצחות באליפות אירופה לנוער


מעניין לראות כי רוב המצטיינות כבוגרות בריצות המשוכות לא קבעו הישגים יוצאי דופן כנערות וחלקן כלל לא התמקדו בריצות המשוכות בגיל הנוער או שלא עסקו בהן כלל. יש כמה סיבות לכך שלא רואים הרבה בוגרות מצטיינות ברשימת המצטיינות באליפות אירופה לנוער:
א. בין השנים 1987-1964 היו יכולות להשתתף באליפות אירופה לנוער רק נערות שלא מלאו להן 19 עד סוף השנה האזרחית. רק החל מהאליפות שנערכה ב-1989 הושווה גיל הנערות לגיל הנערים, כלומר גם לנערות התחרות החלה להיות "עד גיל 20". ככל שהגיל צעיר יותר כך הקשר להישגי הבוגרים הוא חלש יותר.
ב. נערות ונערים רבים המצטיינים בספורט מתקשים לעשות את המעבר ל"בוגרים". אחרי סיום הלימודים בבתי הספר עוברים הנערות והנערים למסגרות חיים אחרות (לימודים במכללות, צבא, עבודה) ולא תמיד הם מצליחים  להמשיך בפעילות הספורטיבית ברמה גבוהה. אצל אלה הממשיכים לעסוק בספורט רואים הרבה פעמים התקדמות גדולה בהישגים אחרי גיל הנוער.
ג. בניגוד לענפי ספורט אישיים אחרים כמו שחייה, טניס, התעמלות והחלקה אמנותית על קרח, אין חשיבות באתלטיקה להתחלת אימונים ספציפיים בגיל צעיר. רבים מהמצטיינים באתלטיקה היו פעילים כספורטאים כילדים וכנערים אך לאו דווקא במקצועות בהם התמקדו כבוגרים.
ד. למרות שריצות המשוכות נתפסות כמקצועות בהן  נדרשת טכניקה טובה שלא קל לרכוש אותה, נראה בכל זאת כי המרכיב החשוב ביותר הנדרש במקצועות המשוכות הוא היכולת לרוץ מהר את מרחק התחרות ללא משוכות. הדבר בולט במיוחד בריצת 400 מ' משוכות.
ה.  חלק מהאתלטים והאתלטיות ששיפרו באופן ניכר את הישגיהם אחרי גיל הנוער, עשו זאת בעזרת שימוש בחומרים האסורים לשימוש בספורט המכונים "סמים". כאשר רואים ספורטאים המשפרים באופן ניכר את הישגיהם אחרי כמה שנים של קיפאון בהם, עולה החשש כי הם החלו להשתמש ב"סמים". מלבד נרוז'ילנקו-אנקוויסט ואנטיוך שהוזכרו קודם,  הושעו על עבירות סימום משוכניות נוספות. בין המשוכניות שהושעו: רוזה קולורדו מספרד ב-1980, נטליה שחודונובה מרוסיה ב-1996, סווטלנה לוחובה מרוסיה ב-2001, נווין יאניט מטורקיה ב-2012, יוליה קונדקובה מרוסיה ב-2013 ואנה טיטימטס מאוקראינה ב-2013. קיים כמובן החשש כי אתלטיות אחרות שגם הן השתמשו ב"סמים", לא נתפסו בבדיקות.

החלקים הקודמים בסדרה:

אלופי עולם אלופים אולימפיים ושיאני עולם והישגיהם באליפות אירופה לנוער. חלק ג' – ריצות ארוכות נשים - https://tinyurl.com/5bzmwa3s

אלופי עולם, אלופים אולימפיים ושיאני עולם והישגיהם באליפות אירופה לנוער באתלטיקה. חלק ב' – ריצות נשים למרחקים קצרים ובינוניים. - https://tinyurl.com/3z9h74k4

אלופי עולם, אלופים אולימפיים ושיאני עולם והישגיהם באליפות אירופה לנוער באתלטיקה. חלק א' – ריצות גברים. - https://tinyurl.com/yc7xu7k

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.